|
1. |
|
|
|
|
זמן מעמעם
את מה שאבד
את הקול שבוקע
מתוך הלב
את המוח
שזוכר את החלומות
הד משקף
תמונה שהייתה
עולה בזעקה
את התשוקה
שפורצת מקול המיתר
ניגון שנשאר
לחוש מחדש מה היה,
מה השתנה
לפרוץ את שערי הזמן
כולנו כאן לחיות
לנשום ולגעת...
כיוון ומטרה
הם אור באפלה
נסים והפנמה
בצומת זמנים
נקטוף דקות של אושר
אולי זו רק המחשבה
היה או לא היה
לחוש מחדש מה היה,
מה השתנה
לפרוץ את שערי הזמן
כולנו כאן לחיות, לנשום ולגעת..
|
|
2. |
|
|
|
|
מַדּוּעַ נוּגוֹת הֵן עֵינֶיךָ
וּבִי מַבִּיטוֹת בְּשתיקה,
מָה רוֹחֲשׁוֹת, מְסַפְּרוֹת הֵן
כנראה לְעוֹלָם לֹא אֵדע
לֹא נָשׂוּחַ יותר בְּיַחַד,
לֹא נִהְיֶה שוב לאֶחָד
כִּי אַתָּה בְּדֶרֶךְ אַחֶרֶת
וַאֲנִי בִּשְׁבִיל נִפְרָד
פזמון:
כִּי דְּרָכֵינוּ מֵאָז נִפְרְדוּ
זו אני שהָרַסְתִּי הַכֹּל,
לֹא הִסְבַּרְתִּי אֶת רִגְשׁוֹתַי,
סְתָם חָוִיתִי הֶלֶם גָּדוֹל
גדול....
אוּלַי כָּעֵת תִּשְׂנְאֵנִי,
וְשֶׁמָּא סְתָם תְּרַחֵם עָלַי
אַךְ יוֹדֵעַ אַתָּה כִּי אָהַבְתִּי ......
וְאוֹהֶבֶת אֲנִי גַּם עַתָּה!
וְאִם נִתְרָאֶה אֵי פַּעַם
וְאָז נוֹשִׁיט יָד דּוּמָם,
נֵדַע בְּלִבֵּנוּ פְּנִימָה,
כִּי אָהַבְנוּ, אַךְ חָלַף לוֹ הַזְּמַן.
פזמון:
כִּי דְּרָכֵינוּ מֵאָז נִפְרְדוּ
זו אני שהָרַסְתִּי הַכֹּל,
לֹא הִסְבַּרְתִּי אֶת רִגְשׁוֹתַי,
סְתָם חָוִיתִי הֶלֶם גָּדוֹל!
צִלְצַלְתִּי בְּפַחַד,
אוּלַי מַפְרִיעָה,
לַכְּאֵב שֶׁלְּךָ דֶּרֶךְ שׁוֹנָה
אוּלַי לֹא תִּרְצֶה לְקַבֵּל את השִׂיחָה,
אוֹתִי, ְאֶת כָּל מַה שֶׁהָיָה..
פזמון:
כִּי דְּרָכֵינוּ מֵאָז נִפְרְדוּ
זו אני שהָרַסְתִּי הַכֹּל,
לֹא הִסְבַּרְתִּי אֶת רִגְשׁוֹתַי,
סְתָם חָוִיתִי הֶלֶם גָּדוֹל
גדול....
|
|
3. |
|
|
|
|
אַהֲבָה שידעה
כינתה הגדולה
לֹא הִרְגַּישה, לֹא הִבְחַינה
יום אחד הִתְהַפְּכָה.
לילוֹת לבנים,
ימים שֶׁל חֹשֶׁךְ
הִשְׁתִּיקוּ צְחוֹק תקווה
הותירו אותה שבורה
ֵלוּ ידעה היא את התשובה,
לוּ ידעה מה לעשות,
הייתה עושה
לא רק חושבת
הייתה עושה,
לא רק שואלת...
ְּבנִיגּוּד לְכָל הָאַגָּדוֹת,
בָּהֶן הַסּוֹף הוּא טוֹב
עַל מִפְתַּן דַּלְתִּה הוֹפִיעַ,
שָׁקַע הַמַּכְאוֹב.
היא קיוותה, ביקשה, כעסה
נכשלה, כרעה פצועה
לוּ ידעה היא את התשובה,
לוּ ידעה מה לעשות,
הייתה עושה
לא רק חושבת
הייתה עושה,
לא רק שואלת
שׁוּב הוּא לֹא חפש,
יותר היא לֹא בִּקֵּשׁה,
היא מצאה אחר,
הוּא את הטיפה המרה.
אהבתם
נמוגה כלא הייתה
מותירה בור שחור
בבטנה הרכה.
לוּ ידעתי את התשובה,
לוּ ידעתי אז מה לעשות...
|
|
4. |
|
|
|
|
הגשם ואֲנִי
לא יָזַמְנוּ...
אֶת הַפְּגִישָׁה הַהִיא
כַּשנפגשנו בַּשְּׂדֵרָה
בשעת בין ערביים
הסתכלנו לעתיד
חולקים דעות,
גם רגשות
שמחים בלהיות
נקיים
עד לשד עצמותינו...
כשאני נזכרת
חיוך קטן שומרת
כשאני נרדמת
העצב שוב נרגע
בתוכי תמיד חשבתי
כי הייתה זו
תחילתה של אגדה
אֲנָשִׁים הרכינו
אֶת רֹאשָׁם,
מזיזים אֶת מְחוֹגֵי הַזְּמַן.
לֹא מיהרתי, נעצרתי
לשפתה של השְׁלוּלִית...
כָּל טִפָּה בה נְשָׁמָה...
אחת טועה, אחת שלמה
שנפלה מִגּוְבָהִ רב
לצלילי תפילה רַכָּה...
כשאני נזכרת
חיוך קטן שומרת
כשאני נרדמת
העצב שוב נרגע
בתוכי תמיד חשבתי
כי הייתה זו
תחילתה של אגדה
הוא הִגִּיעָ בַּחֲטָף,
סוֹעֶר, מְלֵאָ,עוצמה
בְּבוֹאו ניקה הכול,
אֶת לִבּי ריפא
כאשר הוא נֶעֶלְם,
רעמו כְּהֵד נִשְׁמַע ...
השאיר ניצוץ ברק,
קשת של תקווה
כשאני נזכרת
חיוך קטן שומרת
כשאני נרדמת
העצב שוב נרגע
בתוכי תמיד ידעתי
כי הייתה זו תחילתה
של אהבה
|
|
5. |
|
|
|
|
נדהמתי לְשֵׁמַע דְּבָרֶיךָ
בְּרוּרִים הֵם הָיוּ
לאורו שֶׁל הַיּוֹם
אָמַרְתָּ
את כָּל סוֹדוֹתֶיךָ
,אֶת ליבך רוֹקַנְתָּ כֻּלּוֹ
הֵבַנְתִּי הַכֹּל...
אך רָטַט חלף בי
ופחד גדול...
מִפְּנֵי שֶׁאָהַבְתָּ
זָכִיתִי בַּכֹּל!
לְרֶגַע קָפָאתִי,
בקשתי לברוח
רחוק מהכול
רחוק מהכל...
חיכית דּומם
תשובות לא היו לי
הַחֹשֶׁךְ עָטַף
אֶת פָּנֵינוּ רַכּוֹת
עֵינָיך הֵאִירוּ
בְּאוֹר יקרות,
חֶרֶשׁ רכנְתִּי
חיכיתי לאות.
בחירות חשובות לְפָנָי,
ואיפה אני....
מִפְּנֵי שֶׁאָהַבְתָּ
זָכִיתִי בַּכֹּל!
לְרֶגַע קָפָאתִי,
בקשתי לברוח
רחוק מהכול
רחוק מהכל...
אַהֲבָה בָּאָה... מאין?
אֵין אִישׁ יוֹדֵעַ
ואִישׁ לֹא יֵדַע לעולם
היא בָּאָה, אוֹחֶזֶת,
לא מרפה,
מַדְלִיקָה אֵשׁ סוֹעֶרֶת,
בתשוקה היא כובשת,
מחסירה פעימה.
מִפְּנֵי שֶׁאָהַבְתָּ
זָכִיתִי בַּכֹּל
בין רגע הבנתי
ביקשתי
לאסוף אותך קרוב
לא לחדול...
קרוב לא לחדול...
|
|
6. |
|
|
|
|
גוף בגוף, יד ביד
רֶגֶל בתוך רגל,
לשון בתנוך האוזן.
אהבה שנגעה בַּשָּׁמַים,
הִיא רָצְתָה כָּל כָּךְ
ְהוּא רָצָה לֹא כָּךְ!
אָז הוּא הָלַךְ....
הִזִּילָה דִּמְעָה
זנחה נשיותה
מבִּטּוּיֵי אַהֲבָה פחדה,
הרגישה
לגמרי אֲבוּדָה
אחר נגע בגופה
שוב רגל בקרסול
עוד אוזן בטבור.
תשוקתה התעוררה לתחייה,
מתוך מחשבה
הצליחה ללמוד
לאהוב שוב את עצמה
הִזִּילָה דִּמְעָה
חבקה נשיותה
לבִּטּוּיֵי אַהֲבָה
התמסרה
החלה להרגיש
מחוברת לעצמה
למדה לאהוב
אֶת מלאות גופה הרך
למרות הגעגוע
לדמות אחרת
למדה ליהנות,
על עצמה היא
לא מוותרת...
הזילה דמעה
הפעם מתוך אושר
היא לא אבודה יותר
זרקה את הפחדים
נותנת דרור לעצמתה
|
|
7. |
|
|
|
|
הבכי מחלחל, כואב
זורם מבחוץ אל הלב,
להרגיש כעסים,
תסכולים ואשמה
לעצור שנייה,
לחבק...
התחושה נשארת עולה
ומתפתלת..
לקחת סיכון, לעזוב
לתת הזדמנות לגדול
להפסיק להתגעגע,
לא עוד..לא עוד...
לדבר, לספר, לשמוע,
להמשיך להאמין,
להתקדם, לנוע,
לא לוותר,
הזכרון אינו מתקצר
התחושה נשארת עולה
ומתפתלת..
לקחת סיכון, לעזוב
לתת הזדמנות לגדול
להפסיק להתגעגע,
לא עוד..לא עוד...
לשחרר את הכאב,
להיפתח, להשתנות,
הזמן אינו מרפא,
הוא רק משכיח...
התחושה נשארת עולה
ומתפתלת..
לקחת סיכון, לעזוב
לתת הזדמנות לגדול
להפסיק להתגעגע,
לא עוד..לא עוד...
|
|
8. |
|
|
|
|
המחשבות קופצות לי בראש,
מלוות בִּחששות,
לעיתים הן צועקות
לעיתים שותקות.
חַיַּי נעים בֵּין חלום ובין שברו,
הַתקווה גָּוברת
אכזבה לֹא מאחרת לבוא. ..
וּבְלילה אחד בחלומי
בָּנִיתִי לִי חוֹמָה
שֶׁהִפְרִידָה ביני לְבֵין עצמי.
רציתי לאהוב אֶת עַצְמִי בּקלות
ולרקום משאלות
ביתר פשטות
מבקשת שוב לחלום,
לחלום גבוה, כן
מול אַלְפֵי אַכְזָבוֹת
וְשָׁעוֹת שֶׁל בדידות
לא סתם חלום רגיל
כזה מתגלגל וגדל
עם עוצמה, השראה
ודמיון מתפצל
וּבְלילה אחד בחלומי
בָּנִיתִי לִי חוֹמָה
שֶׁהִפְרִידָה ביני לְבֵין עצמי.
רציתי לאהוב אֶת עַצְמִי בּקלות
ולרקום משאלות
ביתר פשטות
ואז...פתאום
ללא כל הכנה...
אבדתי חבר קרוב,
נטמעה בי תובנה...
ניערתי את עצמי
מכל הפחדים,
לוקחת נשימה,
מטיילת בעולם,
סופגת השראה,
כותבת ונושפת
לספורים ולשירים
ובלילה אחד, התעוררתי ,
שברתי את החומה
שֶׁהִפְרִידָה ביני לְבֵין עצמי
אוהבת את עצמי בקלות
מגשימה כל משאלה
ביתר פשטות
|
|
9. |
|
|
|
|
נו, ריאה דור ריאן
ז'ה נה רגרטארייאן..
אין בי חרטה
אני מאושרת
אילו רק יכולתי
לחיות את חיי מחדש
הייתי מדלגת יחפה
בזריחה ובשקיעה
שוחה במים עמוקים,
צונחת מגבהים.
אין בי חרטה
אני מאושרת
עם כול מה שהיה.
חוויתי אהבה,
זה כול מה שנחוץ
לשרוד את החיים בחוץ
אילו רק יכולתי
לחיות את חיי מחדש
הייתי עונדת יהלומים
וטבעות זהב
עוטה שמלות
קצרצרות לבנות
רוקדת בתשוקה
בנעליים אדומות.
אין בי חרטה
אני מאושרת
עם כול מה שהיה.
חוויתי אהבה,
זה כול מה שנחוץ
לשרוד את החיים בחוץ.
חיים הם עולם ומלואו
נושמים בועטים
לא משחק
לא מקום להשוואה
תמיד מתנה גדולה.
כן אין בי חרטה
אני לגמרי מאושרת
עם כול מה שהיה.
חוויתי אהבה,
זה כול מה שנחוץ
להרגיש את החיים
מבפנים ומבחוץ.
נו, ריאה דור ריאה
ז'ה נה רגרטארייא..
אין בי חרטה
אני מאושרת
|
|
10. |
|
|
|
|
לפנות ערב
את מביטה בשקיעה
בָּאוֹת מַּחְשָׁבוֹת,
הדִּמְעָה מחליקה
איתה באים הזיכרונות
לְרגע את נופלת..
אוספת עצמך,
מִתְיַשֶּׁרֶת, מְבִינָה,
בקיץ ההוא
השתנתה הזריחה.
צער תְּחוּשׁוֹתַייך
בִּלְבְּל אותך,
את אופק חַיַּיך
אלפי דמעות
וְשָׁעוֹת שֶׁל כאב...
בקיץ ההוא
קרה הנורא מכל
בקיץ ההוא,
פגש בך השכול.
אמרו לך
הצער שייך לסתיו ,
לא לקיץ מלא שמש זהב
כתבו אחרים וחרזו בשירים
עבורך הם טעו
בקיץ ההוא...
בקיץ הזה
תפגשי בתקווה,
תשלימי במעט
עם כל מה שהיה
אחרי הכאב שחווית בנפשך
תאיר שוב השמש
תקרין מתוכך
את אומרת
הצער שייך לסתיו ,
גם לקיץ מלא שמש זהב
כתבת את עצמך וחרזת בשירים
כתבת ושינית את משמעות החיים
|
|
11. |
|
|
|
|
סבתא יפה שלי ,
אני מבולבלת
מסתכלת לכל כיוון
לא ממש רואה
מאלף סימנים
אני מתעלמת
שוב נופלת,
שוב טועה...
סבתא, תני לי יום חדש
ואלמד, דרך שונה,
מעט אחרת
חבקי אותי וביחד נמצא
דרך ברורה, מאוד מוארת
ילדה יפה שלי
אתן לך יד תומכת,
החשיפה לחיים,
מלמדת, לא קלה
אנגב את דמעותיך,
ואראה לך
אור גדול מתוך החשכה.
בואי אלמד אותך יום חדש
דרך שונה, מעט אחרת
אחבק אותך וביחד נמצא
דרך ברורה, מאד מוארת.
על חוּלשוֹתייך אהובה ויפה שלי,
כדאי לך לסלוח,
העתיד יביא לך עוצמה,
המון המון כוח
אני יודעת סבתוש,
שבעצמי, חובה עליי לבטוח.
לא לפחד, לגייס את האומץ,
להבטיח להמריא מעבר לרקיע.
סבתא, נתת לי יום חדש
ממך למדתי
שאפשר אחרת
יחד יצרנו
שביל שזור באהבה
העצב נשאר
בצידי הדרך...
|
כל השירים פרי עטה של הסופרת משוררת ויקטוריה אדלר שרון. הלחנים והשירה הם של הזמרת היוצרת נורית האן זיגלר.
על היוצרות:
ויקטוריה אדלר שרון
סופרת משוררת ופזמונאית
נולדה בעיר לבוב אוקראינה
אחות בכירה בעלת תואר שני בניהול שרותי בריאות {בוסטון ארה"ב}.
בת בכורה לרוברט אדלר אב ממוצא יהודי פולני אשר מרבית משפחתו הושמדה בשואה, ולאם רוזה פפקינה ממוצא יהודי רוסי.
בהיותה בת 11 הגיעה עם משפחתה
לישראל- לעיר חולון. ילדותה עברה בחברה מעורבת, עולים מארצות ערב וילידי הארץ. שכונת מגוריה השפיעה עליה ויצרה עבורה מודל של קליטה מוצלחת ומציאות שמגשימה חלומות..
נשואה לנסים שרון יליד חולון {ממוצא תימני} עבד באוניברסיטת תל-אביב במחלקה לזואולוגיה במחקר -ביולוגיה ימית. וצלם חובב לאורך שנים שצילומיו מעטרים את ספריה של ויקטוריה.
ויקטוריה ובעלה נסים, הורים לשלושה ילדים וסבים לארבעה נכדים, מטיילים בעולם מאז הפנסיה (שנה שלמה בקרוואן סביב העולם) וסופגים השראות לספרים, צילומים ושירים.
אחרי גיל חמישים הוציאה ויקטוריה את ספריה:
1."דם כחול אדום": רומן אוטוביוגרפי.
2."כרישים ערים גם בלילה": רומן המתאר תקווה, שינוי וצמיחה, בצילה של התמכרות לסוגיה.
3. "מקום, זמן להיות": ספר שירים. 73 שירים המתכתבים עם צילומי אווירה מהעולם הגדול, שצילם בעלה נסים.
4."קצרצרים": ספר שנכתב מתוך מסע זוגי סביב העולם בקרוואן, במשך שנה. חשיפה לתרבויות שונות: הפיגיאנים, מסורת הנבאחו, התרבות האבוריגינית וחיים מאוריים.
5."חוזה חדש לחיים": שבע פעימות שמתוות דרך מעשית וממוקדת כיצד לחיות חיים מאושרים, להוריד קליפות ולגלות מי אנחנו.
המסר של ויקטוריה :
הגשמה טמונה בעשייה וביכולת לשחרר ולתת לדברים להתגשם בדרכם..
אלבום שירים ראשון, בגיל 71
בתאריך 6-4-19 הושק האלבום "מקום זמן להיות", בבית היוצר שבנמל ת"א, בליוויי להקת נגנים. כל השירים פרי עטה של ויקטוריה, לחנים וביצועים של הזמרת היוצרת נורית האן זיגלר. האלבום אף הודפס על גבי דיסק ואת כל השירים ניתן למצוא גם בערוץ היוטיוב של נורית.
השתיים ממשיכות לשתף פעולה והחלו בהקלטות האלבום הבא שעדיין לא נמצא לו שם
נורית האן זיגלר, מעצבת גרפית בערבים במדור הספורט של העיתון של המדינה, מעצבת תכשיטים בלילות ומעצבת שירים בימים, חלום חיים שהפך לדרך חיים. השירה הייתה תחביב, עד שלמדה שנתיים והפכה מקצוענית. נורית במוסיקה כ-10 שנים, בהן הוציאה 4 אלבומים שהושקו בהופעה על במות: "מעבר לקו", "הרמוניה משלה", "להניע גלגלים", "מקום, זמן להיות". וממש לאחרונה, הודפס אלבום 5, אלבום משותף עם הסופרת משוררת יהודית מליק שירן - "מתנה גדולה".
בנוסף, יצרה נורית עוד 5 אלבומים בערוץ היוטיוב שלה: "המוסיקה שלי" – אלבום 6. "שתיקות עמוקות" – אלבום דואטים - אלבום 7. אלבום קאברים ובו נכון להיום 12 שירים – אלבום 8. אלבום 9 - אלבום נוסף עם הסופרת משוררת ויקטוריה אדלר שרון, עדיין בעבודה. אלבום 10 - אלבום שירי משוררים מתוך המיזם שיר-א-שיר של שרה אהרונוביץ' קרפנוס. שירים שהלחינה ומבצעת נורית.
נורית אומרת: גאה לספר שבאמתחתי כ- 100 שירים מוקלטים וכולם נמצאים בערוץ היוטיוב שלי.
אלבום הבכורה – "מעבר לקו" (הודפס והושק)
www.youtube.com/playlist?list=PL7ftaezUycHiTSuLhxJ-pVh-FThADQNi3
אלבום 2 – "הרמוניה משלה" (הודפס והושק)
www.youtube.com/playlist?list=PL7ftaezUycHi4QhdVUEbQcMqNZ-dWtBS9
אלבום 3 – "להניע גלגלים" (הודפס והושק)
www.youtube.com/playlist?list=PL7ftaezUycHiXyKJAEAhwh_OjkDJftH6u
אלבום 4 – "מקום, זמן להיות" – עם הסופרת משוררת ויקטוריה אדלר שרון (הודפס והושק)
www.youtube.com/playlist?list=PL7ftaezUycHiKLXCIMfgk_EK8odzilzv4
אלבום 5 – "מתנה גדולה" – עם הסופרת משוררת יהודית מליק שירן (הודפס)
www.youtube.com/playlist?list=PL7ftaezUycHisJ7aZ5I1_cqmttsKos4s6
אלבום 6 – "המוסיקה שלי" (עדיין בעבודה)
www.youtube.com/playlist?list=PL7ftaezUycHixNpws4uk-ciqboKxbvIuK
אלבום 7 – אלבום דואטים – "שתיקות עמוקות"
www.youtube.com/playlist?list=PL7ftaezUycHhqPl9EaocjC6FHupu0Plbc
אלבום 8 – כל הקאברים שלי (עדיין לא גמור)
www.youtube.com/playlist?list=PL7ftaezUycHg5Igte1F2x9zDidNJgeiXF
אלבום 9 – אלבום שני (עדיין בעבודה) עם הסופרת משוררת ויקטוריה אדלר שרון
www.youtube.com/playlist?list=PL7ftaezUycHh6ddVFmkA8gZKN7_bDJkI3
אלבום 10 - מיזם שירי משוררים - שיר-א-שיר, המיזם של שרה אהרונוביץ' קרפנוס
www.youtube.com/playlist?list=PL7ftaezUycHh3VbclDTiZzHzwy6ZVFo3I
עוד מספרת נורית:
רעיה, אמא ואפילו סבתא במתנה לנכדותיו של בעלי. דווקא מהמקום בו אני נמצאת, מסע חיי נותן לי לשיר כילדה יתומה, אישה נאהבת ואמא לילדים בוגרים. מה גם שילדיי משתפים פעולה איתי, כשלכל אחד סגנון המוסיקה שלו. בהלחנה, כתיבה וביצוע, בהופעות ובהקלטות. מאחר ואני לא מנגנת והם כן, זקוקה לעזרתם...והאמת שלא תמיד בא להם, עד שאני חופרת להם, בקטנה: "באמאשלכם, תעזרו לי כאן..." :)
בילדותי הייתה המוסיקה מקום מיפלט עבורי, כילדה שמנמנה ולא מקובלת. שרתי בהרמוניות קוליות עם אבא שלי שהיה זמר טנור נפלא וחלמתי שאני עומדת על במות ומרגשת.. כדי להרגיש יותר בטוחה ונאהבת...הייתי בורחת אליה (המוסיקה) גם בחלומותיי. היא העניקה לי בטחון...
כשעזבתי את קריית גת, בה גדלתי, ועברתי לעיר הגדולה, תל אביב, הופעתי כחצי שנה עם להקת חתונות. קרה נס ונכנסתי להריון מבן זוגי ובחרתי להיות אמא. חלום המוסיקה נכנס למגירה. אחרי כמה שנים היכרתי את בעלי והקמנו משפחה. הוא עם בנו מפרק א' ואני עם בני מפרק א'. עם השנים ילדנו יחד עוד 2 בנים.
לקראת גיל 50, התחלתי לעצב לעצמי תכשיטי במה ענקיים, מדמיינת שיום אחד אופיע איתם על הבמה...וכשמלאו לי 50, דפקה זו בחוזקה על דלתי (המוסיקה), ונעמדה על רגליה האחוריות, תובעת את מקומה. הבנתי שאכן זה הזמן שלי. הגיע הרגע לחיות את החלום...למדתי כשנתיים פרפורמנס, כתיבה והלחנה והתחלתי ליצור.
ושוב, היא הגיעה אליי בדיוק בזמן הנכון כדי להעניק לי בטחון. היא הייתה לצידי כשהוריי נפטרו. זה תמיד כל כך עצוב כשאתה הופך יתום, לא חשוב באיזה גיל זה קורה. הכתיבה והוצאת השירים עזרו לי מאוד...
...כל כך הרבה דברים למדתי מהמוסיקה. יש לה חלק גדול בעיצוב האישיות שלי...למדתי להתגבר על הקושי בהתבגרות, על כל המשתמע מכך, היתמות מהוריי, ההשלמה עם הקמטים והשנים ... למדתי חופש דיבור מהו...למדתי לצאת מתבניות...למדתי לאתגר את עצמי...למדתי להקשיב ללב שלי ולא לרחשי הסביבה של אחרים.. למדתי להיות רוקנרול...(כתבתי את זה בשיר שלי "המוסיקה שלי". אני יכולה לומר שהשיר הזה מפרט בין השורות את הקשר העמוק שלי עם המוסיקה לאורך כל חיי...הוא סיפור אוטוביוגרפי של כל המפגשים שלי איתה מילדות לבגרות, מחלום למציאות...)
המוסיקה עוטפת אותי מכל כיוון...נפתחתי ואני מקבלת באהבה מה שהיקום שולח לי...הכל אני עושה ועשיתי במו שתי ידיי ומיתרי קולי, בעזרת בעלי וילדיי. בכרזות ופרסומים, נעזרת בכשרון הגרפיקה שלי. בהופעות, עדוייה בתכשיטיי...וכך גם בשירים.. במיטב תובנות חיי...
אני מאמינה שאין לתחום מוסיקה לתוך סגנון מסויים ובעיקר מתמקדת בלהביא את האישיות
שלי לתוך השירים עם הרבה כנות, תשוקה ואהבה.... אנחנו בנויים מכל כך הרבה רבדים... אהבה, שמחה, כעס, עצב, תקווה..וכשמכניסים את זה לשירים, הכל מתפרץ בצורה שונה...ובסגנון שונה...תשמעו אותי ברוק, ברוך, באלקטרוני ובטראנס, בבלוז ובפופ...כי ככה המוסיקה מנחה אותי..ואני עבד לה
released September 25, 2020
מילים: ויקטוריה אדלר שרון
לחנים ושירה: נורית האן זיגלר
עיבודים מוסיקליים: ראובן חיון, עדן רבין
